זמנו של שיה"ש ומחברו
פשט הכתוב שיה"ש אשר לשלמה והינו ששלמה המלך כתבו
ובספר מלכים מ"א ה' ב' וידבר 3000 משל ויהי שירו חמשה ואלף.
ואף שמשלי ,קהלת ושיה"ש אינם מגיעים למספר זה מכ"מ יתכן ששיה"ש הם המובחרים שבמשליו.
גמ' ב"ב יד'חזקיהו ואנשי סיעתו כתבו אותם
וזאת עפ"י הכתוב במשלי כה ב גם אלה משלי שלמה אשר העתיק אנשי חזקיהו מלך יהודה.
זמן העולה מהכתוב-ירושלים בנויה בתפארתה
מגדל דוד עומד איתן
שלטי גיבורים תלוים עליו
הדוד מסתובב חפשי בארץ ומגיע עד ברכות בחשבון
חתונתו של המלך שלמה
שיה"ש– יפה את רעייתי כתרצה נאוה בירושלים [מ"א יד יז תרצה עיר בירה של ירבעם]
אבל המילה פרדס לכאורה לקוחה מהפרסית והפרסים כבשו את א"י הרבה יותר מאוחר משלמה
"שלחיך פרדס רימונים" פרדס=PARADISE
עוד מילים מארמית המצויים בלשון חז"ל ולא בלשון מקרא :כתל ,חרך,טנף ,מזג.
מילים לא ברורות– אפריון ,תלפיות - האם מיוונית -לא בהכרח.
משמעות שיה"ש
1. פשוטו של מקרא אהבה בין דוד לרעייתו .
2 .בעלי המדרש-דורשים כל פסוק כעומד בפני עצמו ומביע רעיון לעצמו - אין רצף
3. דעת רש"י –בפתיחה חולק על מדרשי אגדה וכותב שאינם מתישבים על לשון המקרא וסדר המקראות .
ואכן רש"י משתדל לבאר את שיה"ש כשיר רצוף בהמשך אחד מתחילה ועד הסוף .
והוא קורות עם ישראל מראשיתו ועד אחרית הימים .
4.ראב"ע –כמו שיטת רש"י אלא שמנסה למצא רציפות גם במשמעות הפשט.
5. אוסף של קטעי שירה שסודרו בזמנים שונים ובמקומות – מפרשים האחרונים
משמעות הדמויות
רש"י – בהקדמה –הרעיה היא אשה השרויה ב"אלמנות חיות"
ראב"ע –קורות אהבה של נערה שטרם בגרה והיא שומרת כרמים ואהובה רועה צאן .
יש פרשנים שאמרו על השונמית – שהוא אבישג השונמית
תהפוכות האהבה בין הרעיה לדוד
האהובים לא נתקלים בקשיים חיצוניים .
הרעיה מביאה את דוד אל בית אמה להראות שהכל נעשה לפי הנהוג והמקובלות .
רגעים קשים–חולת אהבה
רעיה מסרבת לדוד
הדוד מתחמק ונעלם
מתנהגים עם הרעיה ביד קשה
דמות הדוד -גבה קומה
דגול מרבבה בעל שערות שחורות כעורב קווצותיו תלתלים לחיים אדומות ובעל זקן, וקל רגלים
דמות הרעיה-גבוהת קומה (זאת קומתך דמתה לתמר ) שערה שחור (שערך כעדר העיזים)מראה פניה שחורות (אל תראוני שאני שחרחורת ) לבנת שיניים ופסיעותיה יפות (מה יפו פעמייך).
בת למשפחת עשירים (בת נדיב) מרבה להתבשם ויש לה כרם משלה.
האחים שלה שמוה נוטרת בכרמים ומתנהגים בה ביד קשה והדוד מייעץ לה לעסוק גם ברעיית צאן ועד שהאחים שלה מתפקחים ורוצים לדאוג לה מסתבר שהיא מצאה את המיועד לה .
אביה של הנערה לא נזכר –אולם בגלל שהאבא בעל נשים רבות וממילא הקשר הישיר הוא לאמא . ראה רבקה ,מחלת בת ישמעל
שיה"ש כמשל לאהבה עליונה
ורבי יוחנן באתי לגני אחותי כלה-?
כל הענינים שבין איש ואשתו הם ענינים שמקורם בקדושה וסימנים לענינים קדושים.
לכןן תקנו ברכת חתנים שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ וכו".
ומכאן רואים שכל שמחת חתן וכלה הוא סמל ורמז לשמחת גאולה וקיבוץ גלויות.
רש"י וראב"ע -מפרשים גם המילים. משתדלים לקשר בין הפסוקים ולמצוא רציפות מתחילה ועד הסוף.ומדבר על תולדות עם ישראל מראשית היותו לעם ועד האחרית הימים.
רש"י ו' יב' לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב,רמז למלחמת אחים חשמונאים הורקנוס ואריסטובלוס שהביאה ישראל תחת שלטון רומי.
שיטת המדרש-עוסק רק בנמשל ופחות במשמעות המשל.
אסכולה אחרת- רעיה היא נפשו של חסיד העובד את מאהבה ומשתוקק אל ה'.
חגיגה טז' עמ' ב' משכני אחריך נרוצה – רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום .
רמב"ם הלכות תשובה י"ג כיצד היא האהבה הראויה כי חולת האהבה אני.
רמב"ם מורה נבוכים סוף פרק נא' על החלק השלישי.
דרך המקובלים – הכניסו את המנהג לקרוא את שיה"ש סמוך לקבלת שבת וכן אמירת אשת חיל
צמחים
צמחי בשמים
1.נרד–כריתות ו. צמח עוטה שערות המגוננות עליו מפני הרוח והקור ולכן דומה לשיבולת ונקרא שיבולת נרד
2.כרכום– תבלין צהוב-כתום ריחני נזכר בגמ' בק' פא עמ' ב' שיהושוע תיקן תקנה
3.קנה– ירמיה ו. כ. מובא מהודו
4. קנמון–בב"ר ס"ה יג משמע שגדל בא"י ,ועוד סברה שהיה מובא מסין.
5.לבונה- ג"כ מובא עם הקנה לעיל . גדל בהודו
6.מור– מופק מעצים ,והוא שמן המור ,מור עובר .לקטורת השתמשו בצורתו הגבישית .מור דרור צרור המור
7. אהלות-במדבר כד ו עץ הגדל בהודו
8.גדל בארץ -כפר=חינה -כתום אדום בעל רוח .הפרחים בצורת אשכולות "אשכול הכופר" גדל בכרמי עין גדי
9.גדל בארץ= בשם=ראש בשמים –המובחר שבבשמים –אפרסמון
פרחי ארץ
1.שושנה–שושן צחור(ליליום)
2.שושנת העמקים–נרקיס
3.חבצלת(השרון)-חבצלת החוף
עצי גן
1.גפן-גפנים סמדר נתנו ריח .לאחר הבשלת האבקנים
2.תאנה-נכלל בפרי מגדים שהם פחות מתוקים של הקיץ –חנטה פגיה –תפרחת התאנה באביב
3.תפוח–נזכר 4 פעמים בגלל ריחו העדין
4. רמון– יפה בעל טעם עדין בעל פרחים אדומים בראשית הקיץ ומסמל את התעוררות האהבה . רקת הרעיה דומה לרימון
5.אגוז- גנת אגוז דומה לבוסתן ששם מגדלים כמה סוגי עצי פרי , בנוסף לאגוז
6.תמר-נכלל בפרי מגדים שהם פירות מתוקים של הקיץ ,גוף הרעיה דומה לעץ התמר
עצי היער
1. ארזים- ארזי הלבנון גבוהים וחזקים ,חמרי בניה של בניני פאר.
2.ברותים- (ברוש)אלא שאין ריחו של הברוש נעים ואולי זה 'יוניפרוס' שבהרי לבנון.
צמחי השדה
1. דודאים–סיגליות
2.חטים-
3.חוחים-סוג קוץ
בע"ח בטבע
צבי ואיל
א בעלי צורה יפה ,נאמנים לבן הזוג,ולכן מדמים את אהבת הרעיה והדוד לבע"ח אלה
ב "סוב דומה לך דודי" העפרים גדלים ועוזבים את האם
"משגיח מן החלונות מציץ מן החרקים" ,בשלב זה הם נבדלים מהנקבות ,ורק בעונת הייחום הזכרים יוצאים לחפש את בת הזוג,ואז יש מרדף ובריחה זו מזה
יונה –יונתי בחגווי הסלע –יונת סלעים שבונה את הקן בנקיקי סלעים.
סוס-"לסוסתי ברכבי פרעה" וכו'
חיות טרף–שועלים מחבלים כרמים.
אריות ונמרים שוכנים בלבנון שניר וחרמון.
עורב –"קווצתיו תלתלים שחורות כעורב"-
זמיר –שם כולל לציפור שיר אשר נעלמות בחורף ורק באביב מגיעות הן לגדול האפרוחים.
תור –עוף נודד שעובר בארץ בחודש ניסן כשחוזר מארצות הדרום ונקרא כך על שם הקול שמשמיע.
שיר השירים
שיר השירים הוא אחד מכ"ד ספרי קודש – מסכת ידים ספ"ג
מדוע פיקפקו בשיה"ש –אבות דר"נ א, ד,
דעת ר' עקיבא מובאת במדרש ע"י ר' אלעזר בן עזריה שהיה רבו של ר' עקיבא, למלך שנטל סאה של חיטים
מדרש זה הובא ברשי בפסוק הראשון .
חכמי ישראל מקבלים דעתו של רבי עקיבא –ברכות נז': הרואה שיה"ש בחלום
שבועות לה:
וכן רמבם יסודי תורה ו.ט.
טכני
117 פסוקים
חציו , פסוק כט' ד' יד' נרד וכרכום.
חלוקת 8 פרקים לפעמים מפרידה בעינין אחד ראש פרק ה' .
טעמי המקרא הרגילים ולא טעמי אמת
האם יש קו מקשר בן הפסוקים
רש"י בפתיחה לשיה"ש – נוקט בגישה של שיר רצוף – קורות עם ישראל מראשיתו ועד אחרית הימים .
מדרש אגדה – כל פסוק עומד בפ"עומביע רעיון .